פסק-דין בתיק ה"פ 29007-11-12

פתח דבר והמחלוקת בין הצדדים

1.                   התובעת עותרת להצהיר כי המיטלטלין המצויים בדירה שבה היא מתגוררת, ברחוב רבינוביץ 64 חולון (להלן - הדירה) שייכים לבעלי הדירה, מהם שכרה את הדירה.

2.                   הטעם להגשת התובענה נעוץ בעובדה שבעלה של התובעת, המשיב 8, חייב כספים לנושים שונים ואלה מתדפקים (או עלולים לעשות זאת) על דלת הדירה בנסיון לגבות את חובם בהליכי עיקול כנגד המיטלטלין נשוא התביעה.  המשכירים, בעלי הדירה, לא צורפו לתובענה.

3.                   לדיון התייצב נושה אחד, משיב 1, והוא ויתר על חקירת המבקשת. בפיו טענה משפטית בלבד - ועיקרה כי המבקשת אינה יכולה לעתור לסעד הצהרתי בשם בעלי המיטלטלין, המשכירים.

4.                   ראוי לציין, כי לתובענה צורף תצהיר החתום ע"י בעלי הדירה, הזוג אריאל ורבקה פרידמן, אך אלו לא התייצבו לדיון, ולפיכך התצהיר מטעמם לא התקבל כראיה. עוד ראוי להוסיף, כי לתובענה צורף חוזה שכירות עם בעלי הדירה, מיום 30.7.12, כאשר העיקול שבוצע ע"י המשיב 1 הינו מיום 16.7.12.

5.                   בתצהיר המבקשת נטען, כי הדירה מושכרת לה מאז שנת 2003 אך משום מה צורף רק חוזה שכירות משנת 2012 ותו לא.

6.                   בנוסף, בסעיף 13 לחוזה השכירות  מוזכרים מיטלטלין שונים המצויים במושכר, אם כי יש להעיר, כי המיטלטלין המפורטים בתצהיר הזוג פרידמן (שלא קובל כראיה) אינם כוללים את כל המיטלטלין המוזכרים בחוזה השכירות. כך למשל, בתצהיר כאמור אין זכר למדיח כלים, טלויזיה, ארבעה מזגנים, מיטות שינה וארונות קיר.

7.                   טוענת המבקשת, כי היא זכאית לקבלת הסעד המבוקש, שכן עליה לשמור על המיטלטלין של בעלי הדירה, בין היתר, נוכח הוראות חוזה השכירות (ראה למשל סעיף 7(ד) לחוזה). 

דיון והכרעה

8.                   לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין התביעה להידחות.

9.                   המבקשת עותרת לסעד הצהרתי להכריז כי מיטלטלין שייכים לפלוני. ככלל, בעל הזכות במיטלטלין הוא זה שיכול לבקש סעד הצהרתי לגביהם, ולא הוצג כל טעם מדוע לא עשה זאת.

פשיטא, כי המבקשת נעדרת זכות בעלות במיטלטלין, וככזו, אין לה עילה לקבל את הסעד המבוקש, שמתיימר "לזכות" צד שלישי, שכלל אינו צד להליך. רק מטעם זה יש לדחות את התובענה.

10.               במיוחד נכון הדבר, כאשר בעלי הדירה - בעלי המיטלטלין לפי הטענה - חתמו על תצהיר בחודש 4/12, לפיו מיטלטלין מסויימים שבדירה שייכים להם, ונמנעו, ללא כל הסבר, להגיע לבית המשפט ולהיחקר על התצהיר. לא היתה כל סיבה מדוע נמנעה התובעת מלזמנם לעדות כנדרש.

אם היו מגיעים בעלי הדירה לעדות, ניתן היה ללמוד מפיהם האם התובענה הוגשה על דעתם, ובמקרה זה, לשקול את צירופם כבעלי דין דרושים, או אף לצרפם כתובעים.

הימנעות זו של המבקשת מלהעידם, פועלת לחובתה, ויש להניח איפוא כי לו היו מובאים לעדות, היו מעידים לחובת המבקשת.

ראה לענין זה, ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פ"ד לה(1) 736, 760:

"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו הסבר סביר לכך, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

11.               מעבר לכך, כאמור, חוזה השכירות נושא תאריך 30.7.12, למרות שלטענת המבקשת, היא שוכרת את הדירה כבר שנים ארוכות, מאז שנת 2003.

לא הוצגה כל מניעה להצגת חוזי שכירות קודמים, ובמיוחד חוזה המתייחס למועד העיקול - 16.7.12, מועד שקודם לתקופתו של חוזה השכירות שהוצג ואינו מתייחס למועד העיקול.